קשה להסביר במילים ככ הרבה שנים אבל אנסה. התחתנו בגיל צעיר עם אהבה גדולה. אהבתי אותו יותר מאשר את עצמי. האושר שלו היה הסיפוק שלי. הוא בגד בי כמה פעמים (טוען שרק התכתבויות ולא היה שום רגש). אני מאד ליברלית ומצליחה להבין שהיה צורך בריגושים. נפגעתי מהשקר אבל מצאתי דרך לסלוח.

היו משברים גדולים אבל האהבה שלי אליו היתה ככ גדולה וצלחנו על הכל. אני אישה עם קריירה שמחזיקה בית לתפארת מכל הבחינות, יש לנו גם ילדים מדהימים. הוא אוהב אותי ומעריץ שלי.

אחרי 15 שנות נישואין בתקופה שהכל ורוד ביננו פתאום נפל לי האסימון שמפריע לי שסלחתי, שהוא ניצל אל זה שידע שאהיה פה בכל מחיר. נכנס למין דכאון ואי חשק לזוגיות. קצת רקע כללי - מעבר למה שהיה ועברנו יש ביננו סקס מעולה, תיקשורת פתוחה, שיחות והמון במשותף. יש אנרגיה טובה סביבנו.

הוא אבא מדהים ושותף מלא לכל מה שקורה בבית. למרות שלא היה כלום לא בסדר בתקופה האחרונה כבר מעל חצי שנה שירדה לי התשוקה . שלא בא לי לבלות איתו. שרק מרגישה שבא לי לבד ויש לי הרהורים על גירושין. לא מבינה מה קרה לי אבל כאילו הכל צף לי. הוא מבין מה קורה וממש ממש מתחרט. הוא אוהב אותי מאד ואומר לי תני לי הזדמנות להוכיח לך שתהי מלכה. אני מאמינה לו אבל איבדתי את החשק למרות שהכל טוב כביכול.

ניסיתי להיות איתו יותר ולהשקיע ברומנטיקה שאולי מזה נחזור לתלם אבל זה לא עושה לי טוב. יש פה ילדים ויחידה כלכלית וגבר שבסהכ יש בו המון דברים מדהימים ו 15 שנים יחד. אבל הלב אומר לי לוותר ולהתחיל דף חדש - לא איתו . חשבתי להפרד לחודש לחשוב על הדברים... לא יודעת מה לעשות...

עצות יתקבלו בברכה